מן הסתם את התשובה המלאה לשאלה זו ובכלל בכל נושא סמלה של העיר תל אביב היה צריך להפנות בזמנו לראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. בדיעבד מסתבר כי דיזנגוף עצמו לא היה בטוח בכך ופנה לא פחות מאשר לפרופסור, בכדי לקבל את התשובה לכך בעצמו.
הפרופסור, בוריס ש"ץ, ראש האקדמיה לאמנות בצלאל, שבדיעבד נודע כי כל הצעותיו, הן לעיצוב הסמל וכן לשיפור פני העיר בבנייה, מעולם לא התקבלו, בחר בעצמו לדור בעיר תל אביב כיוון שראה בה כעיר מודרנית, קביעה שלמען האמת קצת משעשעת אם בוחנים מקרוב את תמונות העיר ששרדו מתחילת המאה ה-20. כך לדוגמא, "רחוב אלנבי" כשביל ועליו אורחת גמלים, וכך אף למעשה, אם מסיירים היום בחלקים נרחבים של רחוב אלנבי, המילה "מודרני" נעדרת מהם בלשון המעטה עד כה, וכל תיאור נוסף בנושא הארומה הנידפת מחלקים מסוימים ממנו, אף אינו ראוי לפירוט.
ובחזרה לסמל העיר, החל משנת 1923 החל תהליך קבלת ההחלטות, או לצורך העניין, אי-ההחלטות בנושא. לאחר כשנה שבה אפשר על פי כתבי ההיסטוריה להעריך כי דיזנגוף התייאש מכל ההצעות שקיבל, החליט ראש העיר להציע פרס כספי בעבור מי שייעצב לעיר תל אביב את סמלה. העירייה תקצבה את הפרס והוא עמד על 15 לירות מצריות לזוכה המאושר.
למגינת ליבו של ש"ץ גם הצעתו לסמל העיר לא התקבלה, וכך עברה לה עוד שנה. באותו מועד הגיע לעיר מצרפת תלמידו של ש"ץ, האומן נחום גוטמן (שיצא לאירופה לצורך המשך לימודיו). כך, לאחר כמעט שלוש שנים זכה דיזנגוף לעדנה וגוטמן סיפק את הסחורה. כתלמידו המובהק והנאמן של ש"ץ, יכול והיווה הדבר עבור הפרופסור גם כפרס נחמה כמדריכו של האומן הדגול שרק החל את דרכו המפוארת.
לפני הסיפור מאחורי הכוכבים, מעניין לציין כי הכיתוב שנבחר לסמל העיר לקוח מהנביא ירמיהו, "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית…" סותר לחלוטין את כל הרעיון הציוני.
ראשיתו של הפסוק המתחיל בעוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, המדבר כאמור על אחר ביאת המשיח והשמחה של עם ישראל בארץ ישראל בבנין בית המקדש השלישי בב"א, מתנוסס עד היום אחר כבוד על סמלה של העיר.
אשר לכלל האלמנטים השזורים בסמל הצבעוני של עיריית תל אביב, אין כאן המקום להאריך בדבר יען כי כמעט לכל קו בסמל כבר ניתנה פרשנות אמנותית ואחרת כנהוג בחפירה למעבי נפשו של אמן היצירה. אך הכוכבים, שבעה במספרם, אשר נראו במקורם לפני השינוי ככוכבי "שביט" ואינם מונחים בסדר הנדסי על גבי הסמל, מה עוד שאין כל הסבר אורבאני לספרה או למספר 7 מביאה אותנו לפתרון התעלומה בשיטת האלימינציה.
אם כן, באופן פורמאלי שבעת הכוכבים, מסמלים, עד כמה שהדבר מעורר חיוך, את מספר שעות העבודה של עובדי העירייה בכל יום באותה תקופה. פשוטו כמשמעו. כך אף עולה מדפי ההיסטוריה.
סמל עיריית תל אביב לאחר תלאותיו- שינויים גרפיים או עיוות היצירה המקורית (בתמונה לעיל)?
אך כשחוזרים למהלך התהוותו של הסמל החדש, למדים כי גם לאחר שכבר נמסר להם לשימוש, עדיין התחבטו בעירייה והתבשלו על כך עוד כמה חודשים עד שלבסוף החליטו באופן רשמי להשתמש בו. אולם לא עברה כשנה וחצי מאותו מועד, ושוב הוחלט לבצע בסמל שינויים נוספים. אך גם אותן מודיפיקציות לא בישרו על סופו של תהליך עיצובו של הסמל, וכך קצת יותר משנתיים לאחר מכן, שוב עבר הסמל שינויים נוספים.
עתה אפשר לתת פירוש מקורי ואולי הנכון ביותר לשבעת הכוכבים המפוזרים תרתי משמע על גבי הסמל הצבעוני של עיריית תל אביב- אלו הן ודאי שבע השנים בהן התחבטו וחזרו והתחבטו ושינו את הסמל. רק לאחר תלאות רבות שעברו עליו באותן שנים מ-1923 ועד 1930 הגיע הסמל המיוחל אל המנוחה ואל הנחלה.
הצייר גוטמן ולאחר מכן גם רעייתו, הביעו לא אחת טרוניה על כך כי הסמל הנוכחי אינו כפי שנמסר לעירייה עם היצירה המקורית של האומן, אולם הדבר לא הועיל. לכן ניתן אולי להעריך כי גוטמן אשר לכאורה לא הבין את משמעותו של הפסוק ממנו לקוחות המילים המתנוססות על נס העיר, אולי ברוח הקודש, צפה את שבע השנים בהן יעבור הסמל תלאות רבות שיעוותו את יצירתו החשובה, ולפיכך נטע בו שבעה כוכבים המפוזרים ללא סדר על גבי הסמל, נקמת האמן?
